גזר דין בתיק ת"פ 38306-05-11

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות של איומים, תקיפה לשם גניבה וגניבה.

תמצית העובדות אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין היא כי בתאריך 20.5.11 הגיע הנאשם, אשר היה אותה עת בגילופין, לחנותו של המתלונן ודרש ממניו כי יתן לו סיגריות בהקפה, משסרב המתלונן לעשות כן איים עליו הנאשם באומרו לו "אם לא תביא לי אני אראה לך מה זה בן זונה מניאק, חכה תראה", משטרה שהוזעקה למקום, הרחיקה את הנאשם מן החנות.

מספר דקות לאחר מכן ולאחר שהמשטרה עזבה את המקום, שב הנאשם אל החנות, נטל סיגריות מן המדף, חנק את המתלונן, דחף אותו משהלה ניסה למנוע את יציאתו מן החנות ועזב את המקום.

התביעה הדגישה את חומרת המעשים והמסוכנות העולה מהם והוסיפה כי משנה חומרה יש לראות בכך שהנאשם היה שרוי אותה עת בגילופין.

עוד הדגישה התביעה את עברו הפלילי של הנאשם ואת המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.

עתירתה של התביעה היתה להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל וכן להפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.

ב"כ הנאשם ביקש לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים. הוא הדגיש את התקופה הארוכה בה שוהה הנאשם במעצר סגור, כאשר בשלב כלשהו שוחרר הנאשם לקהילה טיפולית, אך משהבין לאחר שלושה ימים בלבד, כי לא יוכל לעמוד בתנאי המסגרת, התייצב מיוזמתו בתחנת המשטרה וחזר למעצר סגור.

ב"כ הנאשם הדגיש את אורך המאסר המותנה המרחף מעל ראשו של הנאשם ובשל אורכו החריג ובשל תקופת המעצר הארוכה  בה שוהה הנאשם עד כה, עתר כי באופן חריג יורה בית-המשפט על הארכת העונש המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם.

מגליון המרשם הפלילי של הנאשם עולה, כי הוא יליד שנת 1979 וצבר לחובתו 8 הרשעות קודמות, החל משנת 1996 וזאת בעבירות נגד הרכוש, עבירת אלימות, איומים ועוד.

הרשעתו האחרונה של הנאשם היא מיום 1.1.08 בבית-המשפט המחוזי בתל אביב. אז נדון הנאשם בגין עבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ל-40 חודשי מאסר בפועל ול-24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מתום מאסר, לבל יעבור עבירת אלימות כלשהי, למעט תקיפה סתם.

עונש זה הינו בר הפעלה בענייננו.

עינינו הרואות כי בשנת 2008 הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל מכביד ואף עונש מאסר מותנה מכביד, חרף זאת, זמן קצר לאחר שהנאשם סיים לרצות את עונשו, הוא ביצע את המעשים נשוא תיק זה.

נראה, כי לא היה בעונש הקודם ואף לא בעונש המותנה כדי להרתיעו מלשוב לסורו.

הנאשם בחר בענייננו, מתוך רצונו להשיג סיגריות, לכפות רצונו בכח איומים ואלימות ולהטיל חיתיתו על המתלונן בעל החנות.

תחילה דרש לקבל סיגריות ללא תשלום ו"הסתפק" באיומים, גם לאחר שהוזעקה משטרה למקום ובעל המקום - המתלונן הסתפק בכך ונמנע מלהתלונן נגדו, לא נתקררה דעתו של הנאשם והוא שב למקום והפעם אף הפעיל אלימות של ממש על-מנת ליטול את הסיגריות מבלי לשלם תמורתן.

ערה אני לאורכו של המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם ואכן מדובר במאסר מותנה ארוך. ידועה אף ההלכה כי אורכו של המאסר המותנה הוא בין השיקולים להפעלתו של מאסר מותנה.

עם זאת, בהצטרף כל הנסיבות שנמנו לעיל, הרי שאין המקרה שבפנינו, נכנס בגדרם של המקרים החריגים ביותר בהם יוארך עונש מאסר מותנה, חלף הכלל של הפעלתו.

עוד יצויין בענייננו כי הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הפנים את חומרתם.

עם זאת שקלתי לקולא את התקופה בה שהה הנאשם במעצר עד כה ואת העובדה כי יש ליתן לו סיכוי והזדמנות לשקם את חייו.